הסיבה לכך שנשים חוות יותר כאב (ובעיקר כאב כרוני) סביב גילאי 50–60 נובעת משילוב של מספר סיבות:

.

1. שינויים הורמונליים: “הירידה החדה באסטרוגן”

כשהאסטרוגן יורד בחדות בגיל המעבר, נעלם מנגנון הפחתת דלקת,

התוצאה היא שהגוף נכנס למעין “מצב דלקתי קל מתמשך” שמגביר כאבים במפרקים, בשרירים ובעצמות.

גברים, לעומת זאת, חווים ירידה בטסטוסטרון שהיא מתונה ואיטית , לכן ההשפעה על כאב פחות חדה.

.

 2. מערכת העצבים: עיבוד כאב הוא שונה בין גברים לנשים

מחקרים בהדמיית מוח מראים שנשים וגברים “מעבדים” כאב באזורים שונים במוח.

לנשים יש פעילות גבוהה יותר באזורים שמווסתים רגשות במוח (כמו האמיגדלה והאינסולה), מה שמעצים את חוויית הכאב.

במקביל, יש גם שינויים במסלולי שיכוך הכאב בשל רמות נמוכות יותר של סרוטונין ואנדורפינים בגיל המעבר אשר מקשות על ויסות תחושת הכאב.

.

 3. מערכת החיסון והדלקת

 נשים סובלות יותר מתגובות חיסוניות חזקות. מצד אחד זה יתרון בהגנה מפני מחלות אך מצד שני זה גורם לתגובות דלקתיות מוגברות.

עם הירידה באסטרוגן, הדלקתיות הבסיסית עולה, דבר שגורם לכאבים במפרקים, שרירים נוקשים, תסמונות כאב כמו פיברומיאלגיה.

.

 4. רקמות חיבור, מפרקים ושרירים

ירידת האסטרוגן פוגעת באלסטיות של הגידים והמפרקים,

זה מוביל לשחיקה (אוסטיאוארתריטיס), כאבים בצוואר, גב וברכיים , תופעות מאוד נפוצות אחרי גיל 50 אצל נשים.

בנוסף, איבוד מסת שריר שקורה באופן טבעי עם הגיל מגביר עומס על המפרקים.

.

 5. גורמים פסיכולוגיים וחברתיים

נשים בגילאי 50–60 נמצאות לעיתים תחת עומסים רגשיים גדולים: דאגה להורים מזדקנים, ילדים, עבודה…

סטרס כרוני מעלה את רמות הקורטיזול, שמחליש את מנגנוני שיכוך הכאב.

.

 לסיכום:

בגילאי 50–60, הגוף הנשי עובר שינוי חד שמערב גם הורמונים, גם מערכת_עצבים וגם דלקת, אלו שלוש מערכות שכולן מגבירות רגישות לכאב. 

אצל גברים, השינויים האלה מתונים הרבה יותר, ולכן הם חווים פחות כאב כרוני באותו גיל.

 

חשוב לזכור שהכאבים הם לא גזירת גורל וניתן לטפל בהם בעזרת הרפואה הסינית ורפלקסולוגיה.